מנוח ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישו המבקשים – החייבים, על החלטת כב' רשם ההוצל"פ, מר יובל גזית מיום 18.2.10, לפיה מונתה המשיבה 2, ככונסת נכסים מטעם המשיב 1 – הזוכה, על זכויות המבקשים בדירת מגוריהם.

בהתאם להחלטתי הוגשה תגובת המשיבים לבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי, ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור. סבורני כי בקשת המבקשים הקדימה את זמנה, כפי שאסביר להלן.

במסגרת הבקשה מלינים המבקשים על מינויו של ב"כ הזוכה ככונסת נכסים, לנוכח אי כדאיות המימוש. כפי טענתם ממכירת הנכס כתפוס לא תתקבל די תמורה אף לא לכיסוי המשכנתא הרובצת על הנכס, לפיכך לא תצמח למשיב 2, שהינו נושה רגיל בלתי מובטח, כל תועלת ממכירת הנכס. המשיבים מאשרים במסגרת הבקשה כי לא הוגשה מטעמם חוות דעת שמאית לנכס לתמיכה בטענותיהם וזאת מחמת העובדה שידם אינה משגת מלממן חוות דעת מעין זו.

ואולם, בנסיבות העניין ובטרם הוגשה חוות דעת שמאית לנכס, אין ממש בטענות המבקשים בכל הנוגע לחוסר כדאיות המימוש.

הרשם הנכבד הורה לכונסת הנכסים, במסגרת החלטתו נשוא הערעור, על הגשת חוות דעת שמאית לנכס, "ובהתאם לאמור בחוות הדעת ינתנו הוראות בקשר עם המשך ההליך".

כפי שציינו המשיבים במסגרת התגובה שהוגשה מטעמם, שאלת הכדאיות והתועלת במכירת הנכס ייבחנו במסגרת תיק ההוצל"פ על פי השיקולים המקובלים, וזאת לאחר קבלת חוות דעת שמאית בקשר עם הנכס. המשיבים שבים ומציינים בתגובה שהוגשה מטעמם כי נכון למועד הגשת תגובתם, טרם הוגשה חוות הדעת השמאית.

לא מצאתי כי יש בטענות אשר פורטו על ידי המבקשים במסגרת הבקשה כדי להצדיק ביטול מינויה של המשיבה 2 ככונסת נכסים על נכס.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

לנוכח כך שהמשיבים לא עתרו במסגרת תגובתם לפסיקת הוצאות הבקשה, ובהתאם לנסיבות – איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: